<h1>סמ"ג לאוין סימן י"ב</h1>
<h2>דף כג.</h2>
כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא י"ט י"ח) [ו]לא תטור, מפרש במסכת יומא ובת"כ (קדושים פרק ד' הל' י"א) מה היא הנטירה כגון ראובן שאמר לשמעון השאילני קרדומך ענהו שמעון איני משאילך למחר נצטרך שמעון לראובן אמר לו השאילני קרדומך ענהו ראובן הריני משאילך ואיני כמותך ולא אשלם לך מעשיך, העושה זה וכיוצא בו הרי זה עובר בלא תטור (ע"פ רמב"ם דעות פ"ז הל' ח'). עוד שם אומר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר איבה כנחש אינו תלמיד חכם, והכתיב לא תקום ולא תטור ההוא בממון הוא דכתיב, ומסיק שם דת"ח צריך שיהא עלוב ולא עולב שומע חרפתו ואינו משיב, ולעולם דנקיט ליה בליביה וכי מפייסין ליה מפייס. וכתב רבי' משה (תלמוד תורה פ"ז הל' י"ג) דהתם מיירי בתלמיד חכם שביזוהו בפרהסיא שאסור לו למחול על כבודו ואם מחל נענש מפני שזה בזיון התורה אבל אם לא ביז[ו]הו בפרהסיא לא. ושאר כל אדם שמתקוטטים עם חביריהם אף על פי שאין לאו בזה אם ינקום מחבירו, מדת חסידות היא להעביר על מדותיו כדאמרינן כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, וכן דוד היה משתבח במדותיו הטובות ואמר (תהלים ז' ה') אם גמלתי שולמי רע וגומר, וההוא חסידא (מגילה כ"ח א') דכל אימת דסליק לפוריא הוה אמר שרי ומחיל כל מאן דמצערן לי.
